דודו של אמנון עלה ארצה מאוזבקיסטאן. כתנאי לעלייתו לכאן, חויב ע"י ביהמ"ש בארץ מוצאו לשלם לגרושתו סכום חד-פעמי כנגד מזונות בתם המשותפת עד הגיעה לגיל 18. עו"ד אודליה אלטמן נשאלת ע"י הצופה מדוע חויב גם ע"י בימה"ש הישראלי במזונות הבת כשזו הגיעה ארצה עם אימה? עו"ד אלטמן מבררת ומוודאת כי הסכום החד-פעמי ששולם עבור "מזונות עד גיל 18 שנה" במטבע אוזבקיסטאני היה, בתרגום לדולרים של ארה"ב, בערך 2,000 $ בלבד! לדברי עו"ד אלטמן, אי אפשר לגדל ילדה עד גיל 18 בסכום זעום שכזה. באוזבקיסטאן אולי, אך בישראל – ברור שלא! עו"ד אלטמן מסבירה כי לפי הדין החל כאן, הילדה אינה קשורה ע"י פסק הדין שניתן בחו"ל, ואף ההסכם בין ההורים אינו מחייב אותה, והיא זכאית לתבוע מזונות.
|
0 Comments
מאז שדודו של בעלה של הצופה סימה גזל את עיזבון אחותו, חלפו 7 שנים. בעת שנפטרה המנוחה, לא היו לה ילדים. בנה היחיד נפטר עוד לפניה, וסימה, אם ילדיו, הייתה עסוקה במחלת הסרטן של אחת מבנותיהם, והתעלמה ממודעות בעיתון שחיפשו את יורשי המנוחה. עו"ד אודליה אלטמן מסבירה כי אחיה של המנוחה פעל בניגוד לדין. כאשר מנוח משאיר אחריו נכדים, אחיו אינן מקבלים כל חלק בעיזבונו. גם אם לא קיימת התיישנות בדיני הירושה, עדיין יתכן שתביעה מצד סימה שתוגש כיום תידחה מטעמים של שיהוי, ובפרט אם מחלת בתה חלפה, וכך ביתר שאת אם קיבלה הודעות בדואר רשום אודות הליך הירושה, והתעלמה מהן. הצופה משה המתארח באולפן העביר לעיונה של עו"ד אודליה אלטמן, פרקליטה העוסקת בדיני משפחה וגירושין, את הסכם הגירושין שלו מאשתו. הדירה המשותפת שבדמי מפתח לא חולקה לפי ההסכם. נקבע בהסכם כי משה יישא בהוצאות הבית לרבות ארנונה ומיסים עד לשנה מסוימת, והחל ממנה תשלם אותן גרושתו. כיום הגרושה מפרה את ההסכם, היא אינה משלמת דבר, והרשויות נוקטות בהליכי גבייה דווקא נגדו. עו"ד אלטמן מסבירה כי ככלל חוזה אינו מחייב אלא את מי שחתום עליו. העיריה, בזק, חברת החשמל וכל השאר אינם צד להסכם, ולכן הם יכולים לעקל דווקא אצל משה, הרשום אף הוא כבעלי הנכס, למרות שכבר אינו מתגורר בו. לעו"ד אלטמן יש פתרון... הצופה אריאלה מקבלת כיום קצבת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי. עו"ד אודליה אלטמן העוסקת בדיני משפחה וגירושין משוחחת עמה אודות תביעה שתגיש למזונות בנה הקטין, שנולד לה מגבר שאינה נשואה לו. לאחר פסיקת המזונות, תוכל אריאלה לבחור לגבות אותם דרך המוסד לביטוח לאומי, ואז הם יבואו במקום קצבת הבטחת ההכנסה. אם המזונות יהיו נמוכים – היא תוכל לקבל השלמת הכנסה. לא ניתן לקבל שתי קצבאות מביטוח לאומי, לכן באופן טבעי יש לבחור את הגדולה מביניהן. בהמשך שואלת הצופה את עו"ד אלטמן אם תוכל למנוע מהאב למנוע את בנו, במידה שהאב יבקש הסדרי ראייה לאחר שאריאלה תגיש נגדו גם תביעת אבהות. כאשר אחיה של קרן התגרש, נותרה הדירה רשומה מחציתה על שמו ומחציתה על שם גרושתו. הגרושה המשיכה לדור בה עם שני ילדיהם, עם בן זוגה החדש, לו לא נישאה, ועם בתם המשותפת, עד פטירתה בנסיבות טרגיות. עו"ד אודליה אלטמן, העוסקת בדיני ירושה ומשפחה, מייעצת לפנות בשלב ראשון לרשם לענייני ירושה בבקשה למתן צו ירושה. זאת משום שהמנוחה לא השאירה אחריה צוואה. הידוע בציבור יירש מחצית מחלקה של המנוחה בדירה- בשיעור חצי - כלומר רבע. הרבע הנוסף יתחלק לשלושה שלישים שווים- לכל אחד מילדיה של המנוחה. כל אחד מהילדים המשותפים של הגרושה ושל אחיה של קרן יקבל אחד חלקי 12 מהדירה, וגם הילדה של המנוחה ושל חברה לחיים תקבל חלק כזה- אחד חלקי 12.
בגיל 20 הוריו של דני, או הללו שסבר עד אז כי הם הוריו, גרשו אותו מביתם. באותו מעמד הם גם בישרו לו כי למעשה הם אינם הוריו האמתיים. הם אמרו לו כי הוא גדול, שייקח את חפציו, אשר כבר המתינו לו במסדרון, ויעזוב את ביתם. דני מגולל את סיפורו העצוב בפני עו"ד אודליה אלטמן, עורכת דין בכירה בדיני משפחה, ושואל אותה כיצד יידע מנין בא. הוריו מסרבים לומר לו דבר על נסיבות האימוץ, ומזה 3 שנים שניתקו כל קשר אתו, הם וכל יתר בני המשפחה המורחבת התנערו ממנו. דני חיפש בארכיון בית החולים הקריה, שכבר נסגר בינתיים והארכיון עבר לאיכילוב, ואח"כ פנה לעיון בפנקס האימוצים של השירות למען הילד, אך תעודת הזהות שלו לא נמצאה שם, ואף אינה מתאימה לגילו.
לצופה דוד ישנם 4 ילדים מנישואיו, אשר כבר בגרו, והוא אינו משלם להם מזונות, אך לאחרונה ילדה לו חברתו תאומים, לאחר שהתחייבה בפניו כי לא תתבע ממנו לכלכל אותם. תביעת המזונות באה לדוד כרעם ביום בהיר. עו"ד אודליה אלטמן, בפינתה העוסקת בדיני המשפחה בתכנית "חוק וכסף", מסבירה לדוד כי חבותו היא ברורה – עליו לשלם מזונות לילדים של חברתו ושלו, וכל הוויכוח יהיה על גובה המזונות, אשר יקבע בהתאם להכנסותיו של דוד ולצורכיהם של הילדים. תוכל להתמודד רק על כמה לשלם, שחה עו"ד אלטמן לדוד, אבל לא על האם לשלם או לא, כי חבותך ברורה. הסכם בינך לבין האם אינו מונע תביעת מזונות של הקטינים. [NR1]
[NR1]
למרות הקרבה המשפחתית, ישנם קרובי משפחה, כגון דודה המגדלת את בן-אחותה, המוכרים ע"י שירותי הרווחה כמשפחה אומנת, ועל כן זכאים לקבל קצבה חודשית לשם תמיכה בקטין. עו"ד אודליה אלטמן, המופיעה מדי פעם באמצעי התקשורת השונים בנושא דיני משפחה, עונה לשאלת הצופה חנה, שהינה סבתא אשר קיבלה לביתה את נכדה הקטן, אשר הוריו התגרשו ולא היו מסוגלים לטפל בו עקב בעיותיהם האישיות. אמו של הילד לוקה בנפשה, ואף אביו, בנה של חנה, מתקיים מקצבת ביטוח לאומי, ואינו יכול לגדלו. עו"ד אלטמן מבהירה לצופה כי על מנת להגיע למצב של הכרה כמשפחת אומנה נחוץ שתכונן וועדת החלטה מיוחדת של שירותי הרווחה, וכדאי להפעיל כל לחץ אפשרי בכיוון זה.
עו"ד אודליה אלטמן, העוסקת בתחומי ירושה ומשפחה, נדרשת לשאלת הצופה יעל. ידועה בציבור של גבר נשוי שולפת סמוך לאחר מותו צוואה בת 30 שנה, שמציינת אותה כיורשת יחידה, ומבקשת לתת לה תוקף. המנוח היה אנאלפבית. לא רק שהיא והמנוח נפרדו זה מזו לפני עשר שנים, אלא שבמהלך שמונה השנים האחרונות מתוכן – היא חיה בכלל עם ידוע בציבור אחר. קרובי המנוח אינם יודעים על צוואה אחרת, משום שעקב אופיו החשדני לא נתן אמון בקרוביו, ולא ניתן היה לשוחח עמו בנושא זה. עו"ד אלטמן מסבירה כיצד להתמודד עם הצוואה בבית המשפט, ומציעה בין היתר לפרסם מודעות בעיתונות ובביטאון לשכת עורכי הדין, ולשאול את ציבור עורכי-הדין אם המנוח ערך במשרדו של מי מהם צוואה חדשה יותר. אב שרצח את האם, וכיום מבקש לקיים קשר עם ילדיו הקטינים – זהו הנושא שנדון בפאנל הטלוויזיוני בהשתתפות עורכת הדין אודליה אלטמן, העוסקת בדיני משפחה, דיני אפוטרופסות, כשרות משפטית ואימוץ. עו"ד אלטמן ממליצה לסב, אביה של האם שנרצחה, המגדל כיום את היתומים, לפעול בדרך משפטית על מנת לנתק את קשר האפוטרופסות בין הרוצח לילדיו. לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ניתן למנות אפוטרופוס נוסף לקטינים, כיון שאימם אינה עוד בין החיים. דבר זה כבר נעשה ע"י עו"ד מנעמ"ת. עו"ד אלטמן מציינת הליך אחר, דראסטי יותר - שלילת האפוטרופסות של האב כליל, לפי חוק הנוער. אפיק משפטי נוסף שמציעה עו"ד אלטמן הינו תביעה לאימוץ הילדים ע"י סבם לאחר שתתבקש הצהרת הפקרה. |
Archives
July 2015
Categories |
RSS Feed